#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	רעג. באיזה אופן פשוטי כלי עץ יש להם 1) טומאה דאורייתא 2) ספק טומאה דאורייתא 3) טומאה דרבנן? 	"1) דחזו למדרס. טבלא המתהפכת והיינו שראוי להשתמש משני צדדים, למ""ד שבשלחן שבמקדש מסגרתו למטה היתה  <sup>קנד</sup>. 2) טבלא המתהפכת, למ""ד מסגרתו למעלה היתה.<br>3) לרשב""ם אין לפשוטי כלי עץ טומאה דרבנן כלל. לתוס' (ד""ה ושאני) יש להם כשמשמשים אדם ואת משמשי אדם <sup>קנה</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>קנד.  והרשב""א כתב שיש אומרים שאם משמשים אדם וגם משמשי אדם מקבלים טומאה אפילו מדאורייתא.
<br>קנה.  עי' בהערה הקודמת. ולי""א ברשב""א כשמשמש משמשי אדם ואין משמשין את האדם טמא מדרבנן.</span>"	בבא בתרא סו. ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	רעד. מדוע גזרו על ג' לוגין מים שאובים? 	"גזרו על ג' לוגין מים שאובים משום שהיו טובלים במים סרוחים ואח""כ היו רוחצים במים שאובים ויבואו לומר שהרחיצה היא המטהרת, וגי לוגין משום שזהו שיעור רחיצה. וכתבו התוס' (ד""ה מכלל) שלרשב""ם ור""ת הגזירה שמא יטבול במקוה שכולו שאוב, ולר""י שכולו שאוב דרבנן גזירה שמא יטבול בכלי, דדומיא דמעין אמר רחמנא שהם בקרקע."	בבא בתרא תוס' סו:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	רעה. בעי רב יוסף מי גשמים שחישב עליהם להדיח בהם את האיצטרובלין מהו להכשיר את הזרעים. במה הסתפק רב יוסף, לשיטת מי ומה הם צדדי הספק? 	"רשב""ם פירש שבכל תלוש ולבסוף חיברו מיבעיא ליה לענין הכשר זרעים, ואליבא דרבנן הסוברים דמכר את הבית לא מכר את המכתשת הקבועה. האם הם סוברים שכל תלוש ולבסוף חיברו חשיב תלוש, והלכך לא מכר את המכתשת הקבועה, והוא הדין לגבי הכשר טומאה, או דלמא טעמייהו גבי מכתשת משום שבעין רעה מוכר, אבל לגבי הכשר כקרקע משוו ליה.<br>ור""י (בתוד""ה בעי) פירש דלרבנן דדף מיבעיא ליה דחשבי ליה לדף תלוש לענין טומאה והוא הדין לענין הכשר זרעים, דהכשר וטומאה דמו אהדדי, ואליבא דמ""ד דתלוש ולבסוף חיברו דכותל בנין לענין הכשר זרעים הוי כמחובר, ומיבעיא ליה לרבנן דדף ומכתשת, דכולהו רבנן דרבי אליעזר מסתמא חדא נינהו, באיצטרוביל מהו. האם איצטרוביל דבטל לגבי קרקע גבי מכר לרבנן דמכתשת אי הוי בטל לגמרי כמו כותל וחשיב נמי מחובר לענין הכשר זרעים, או דלמא לענין הכשר זרעים לא חשיב מחובר כמו כותל, אלא דוקא לענין מכר משום עין יפה."	בבא בתרא סו: ותוס'		
